חקירה במשטרה היא אירוע מלחיץ בוודאי למי שאינו מורגל בכך.

מטרתה של החקירה היא איסוף ראיות על מנת למצוא את האשם והגיש נגדו כתב אישום לבית המשפט.

בין אם מדובר באירוע פלילי ובין אם מדובר בתאונת דרכים הרי שאם החוקר מסיק כי עולה מחומר החקירה שלפניו כי יתכן וקיים חשד נגד הנחקר הרי שהחקירה הינה "חקירה באזהרה" כלומר החוקר מטיח בנחקר שלפניו האשמות שונות בהן הוא חשוד ועל הנחקר להשיב ולנסות ולסתור את החשדות.
חקירה באזהרה כלומר חקירה כחשוד בעבירה מקימה לנחקר שהינו חשוד זכויות שונות.
הזכות החשובה ביותר היא זכותו של החשוד להיוועץ בעורך דינו טרם החקירה. 
זכות ההיוועצות במשפט הפלילי הישראלי וברוב שיטות המשפט בעולם המערבי נחשבת  לזכות בסיסית שאסור לחוקר  להפר אותה!
זכות זו היא גם חובתו של של החוקר לאפשר את קיומה, כך על פי הוראת סעיף 34(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1966 מורה כי: “ביקש עצור להיפגש עם עורך דין…יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי“.
לעניין זה, קבלת יעוץ משפטי לפני חקירה הוא הצעד החכם ביותר שנחקר במשטרה יכול לעשות.
תפקידו של עורך הדין בשלב ראשוני זה הוא להאיר את עיניו של לקוחו הנחקר על זכויותיו, להסביר לו באופן ברור את מצבו המשפטי, מה עומד בפניו ואיך עליו לנהוג בחקירה.

פניה מיידית לעורך דין תאפשר בחינה של המצב המשפטי ותביא בהכרח לצמצום נזקים עתידיים.